כל מה שטוב וכל מה שרע ברשתות חברתיות בקומיקס אחד

או: החיים שלי הוא עירבוב סקיצופרני של חברים במייטספייס וחברים בסייבר

או: למה אין לי מילה להגיד בפייס לחברים מהלימודים ולמה אין לי דבר להגיד במייטאפ לחברים מטוייטר.

וונדרמרק

דרך טובה למצוא בלוגים לקרוא

http://salempress.com/green/blogs/blog_vote.php#

Salem Library Blog Awards

כל אחד הבלוגים שמעומדים לפרסים הוא נכס וכדחי לפחות בדוק אותו.

השפעת רשתות חברתיות על הרעיון של “פרטיות” בספריות

http://blogs.law.harvard.edu/hyperpublic/2011/05/18/rebooting-library-privacy-in-the-age-of-the-network/

המחבר טוען שהגיע הזמן לעבור בספריות מקריאה בפעילות של היחיד לקריאה של פעילות ציבורית, בעקבות השינויים בהגדרה של פרטיות בעדן רשתות חברתיות.

Individual library behaviors will continue to be strictly off-limits to governments, and to any other organization that the user has not explicitly authorized.

Individuals will have access to information about their own library behaviors, and libraries will preserve this information by default, unless the individual requests that it not be saved.

The library will permit a user’s social network to access that user’s information to the extent to which the individual authorizes it, while informing the user of the risks.

פייסבוק שאלה 9

9. מהחשבון האישי – הפרופיל שלך בפייסבוק הזמן חברים. האם החברים יהיו גם חברים לדף הספרייה שפתחת. דווח על כך בבלוג האישי

בפייסבוק יש לי 186 חברים, ויש לי כללים די נוקשים לבחירת חברים.

1. הם חייבים להיות אנשים שאני מכירה ממקום אחר, חוץ מפייסבוק — על אמת, מהבלוגים שלהם, או מרשימות תפוצה במייל. אני לא מאשרת חברות לאנשים שאין לי איתם קשר כלשהו חוץ מפייסבוק .

2. הם חייבים להיות בני גילי. אני אאשר בקשת חברות מאנשים 15 שנה מתחתי ומטה, אבל אני לא אאזום חברות. ראיתי יותר מדי אנשים בגילי שעשו לעצמם פאדיחות כי הם חשבו שהם בני 20 בפייסבוק.

אני לא מוסיפה חברים אוטומטי דרך מיזוג של חבשונות המייל שלי. יש חברים שאני מעדיפה להיות איתם בקשר דרך פייסבוק, כמו נכדים של ידידים והצעירים של הישוב שלי (ככה אני יכולה לסנן את השטויות שלהם מהפייד שלי), אלה שאני מעדיפה להיות איתם בקשר דרך טוויטר (אלה ששולחים קישוריות מעניינות כמה פעמים ביום, במיוחד אלה שאני מכירה מעולם הספרנות), אלה שאני מעדיפה במייל (חברות שאני שופכת להם את הלב), ואלה שאני מעדיפה להיות חברה שלהם בלייב ז’ורנל (קרציות שכותבות סיפורים יפים, אבל לא הייתי רוצה שהם ידעו את השם האמיתי שלי).

תמיד מעניין אןתי המשחק של “גיאוגרפיה יהודית” שאפשר לשחק בפייסבוק עם השמות המומלצים לחברות, כמו מישהו שיש לי איתו 10 חברים במשותף — 9 מהתיכון בניו יורק ואחד (במקור ממיניאפוליס) מהעבודה. מה הקשר?  או אחד שהמשותף בינו לביני זאת אחת שהכרתי דרך בעלי, החבר שלי מהאוניברסיטה, ידידה מהיסודי, 2 מהתיכון, בחור שלמד בישיבה אצלנו בישוב והיה אצלי בן-בית, ואחד מגינות שומרון שקראתי במשך שנים את הבלוג שלו ואח”כ היכרתי על אמת. איך כל קצות החיים שלי מתמזגות אצל מישהו אחר, אחד שאני בכלל לא מכירה? עולם היהודי קטן מאד.

מתוך החברים שלי יש נתח די גדול שהייתי מזמינה לעשות לייק בדף של הספרייה. אני גרה כ30 דקות מקרני שומרון, והרבה מהותיקים של שכונת נוה עליזה הם ידידים שלי, ידידים של בעלי ז”ל או של הילדים שלי (ויש רפריזנטציה טובה של כולם בין החברים שלי בפייסבוק). גם הייתי מבקשת מכל אלו החברים לבקש מהחברים שלהם הגרים בקרני שומרון לעשות לייק לספרייה וממנהלת הספרייה (טלי פונטוביץ’ מהקורס שלנו) להביא את דף הספרייה לתשומת לב חברי הפייסבוק שלה.

פייסבוק שאלה 12

12. לאור ההתנסות שלך בפייסבוק  הסבר  כיצד בפייסבוק  מיושמת היטב  האסטרטגיה בה מבקשים ספריות לנקוט היום:  “אם המשתמש לא בא אל הספרייה הבא את הספרייה אל המשתמש” .

אני הולכת לכתוב משהו בכיוון האפיקורסות, ואולי משהו קצת סקיצופרני: אני חושבת שהאסטרטגיה שציינת היא שגויה. מאד שגויה.

קחי בחשבון ממי זה מגיע: רוב החיים שלי מתנהלים באון-ליין. אני עובדת מרחוק דרך המחשב. מדברת עם השכנים שלי דרך אי-מייל, פייסבוק, וטוויטר. לוקחת 2/5 מהקורסים שלי במתוקשב. הדבר הראשון שאני עושה בבוקר, לפני שאני מרכיבה משקפיים, זה לבדוק ג’י-מייל, והדבר האחרון לפי קריעת שמע זה לקרוא ebook.

יש שירותים שאני מודה שמשתלבים טוב באינטרנט — הערכת ספרים, יעץ קל. לא חייבים סינכרון בין הספרן ללקוח, ואין צורך לספק את השירותים בשעות עומס, למשל.  מצד שני, יש שירותים שהם לא כל כך יעילים במתוקשב — הדרכה, למשל.  ויש לי חשש שאנחנו, דור המחשבים ממעמד הבינוני + נסחפים בזרם ה”ספרייה 2.0″ ושוכחים מה כל כך חשוב בספרייה 1.0.

“אם המשתמש לא בא אל הספרייה הבא את הספרייה אל המשתמש”. ונעשה את זה דרך בלוגים וקטלוג מכוון וטוויטר וebooks ופודקאסטים ושאר ירקות. יופי. בספרייה האקדמית? מעולה. בספרייה של חברה? פרפקט. בספרייה של בית חולים, איפה שחולים שוכבים במיטות והמשפחות עסוקות איתם?  כשיש גישה מוגבלת לרשת, או שהגישה בתשלום, או שהיא נמצאת רק במקומות מסויימים בבניין?  יפה, כבוד הרופא, שאתה אומר לי “תבדקי באינטרנט ותמצאי הרבה חומר על המחלה של בעלך.” אולי במקום זה תעזור לי ליצור קשר עם הספרן של בית החולים ושהספרן יביא לי כמה כתבות או תמצית ממה שהוא מצא באינטרנט? אתם באמת חושבים שעכשיו יש לי זמן לשיטוטים וחיפושים? וספרייה ציבורית — לאיזה חלק מהקהל יש גישה למחשבים, לאינטרנט, וידע מספיקה להרוויח מהנוכחות של הספרייה ברשתות חברתיות?

לאחרונה הייתה הרבה דיבורים על העתיד של הספרייה — סט’ גודין, קרן קוייל, וקולות חדשים כמו לי-אן וראבל. ומכל הקולות עולה החשש שאנחנו לא יודעים איך לשלב הספרייה כפי שהיא תמיד הייתה והמשחקים החדשים שלנו.  ואני חושבת — אם אנחנו לא מבקשים מהלקוחות להגיע עלינו, למה לנו בניינים ותחזוקה ומשכורות? למה שלא נסגור את הבאסטה, נלמד לכמה הודים ממומבאי עברית, ושהם יטפלו בחשבונות של הספרייה ברשת/יתנו שירותי יעץ?

אז מה אני מנסה להגיד — שאין מקום לרשתות חברתיות בספרייה? ברור שלא. לדעתי, אין כמעט אמצעי פסולה במאבק שלנו לתשובת לב הלקוח. אבל אני כן חושבת שהאסטרטגיה חייבת להיות  “אם המשתמש לא שם לב לפרסומות של הספרייה הבא את הפרסומות אל המשתמש.”

בטמבלר בא נשים תמונות של ספרים חדשים שנרכשנו, עם לינק שהלקוח יזמין את הספר — ויבוא לקחת.

נזכיר בטוויטר דברים שקורים בספרייה, ואפילו נעשה לייב-טוויטינג’, שיראו כמה כיף הם מפסידים אם הם לא מגיעים לאירועים שלנו.

בפורסקוור בו ניתן באדג’ים לאילו שמגיעים לספרייה בתדירות.

בבלוג, בא נעלה טעימות של שלל הדברים החדשים שאנחנו מציעים — ספרים, מוסיקה, הרצאות. למה לא לשים עוד פוקוס על האוסף ונחדד את התיאבון ליותר מידע בזה שמזכירים למשתמש שתמיד, תמיד, יש לנו עוד מה להציע לו, בכל נושא שירצה?

בא נשתמש בפודקאסטים ווידקאסטים לבנות קהילה. נראיין משתמשים, במיוחד עלה שמשתמשים כבדים של רשתות חברתיות, והם יעלו לינק לקאסט, וככה הספרייה יפיץ את עצמה באופן וויראלי.

בפייסבוק, בא נעלה קישוריות לחדשות — עם ההקשר לספרייה שלנו. וודיאוים מויטויב, ואיזכור שהספר שממנו נסרט הסרט, המוסיקה מאחורי הוויד, נמצאים אצלנו למי שרק יגש ויקח.

הרשתות החברתיות, לדעתי, חייבים להיות תחליף לפרסומת ולא תחליף לספרייה.

ואחרי כל ההקדמה המתישה הזאת, כמה ספריות שעושות את זה נכון בפייסבוק ולמה:

ספרייה אזורית קולומבוס: שאלות יעץ, אירועים בקרוב, ביקורת על ספרים שיש בספרייה, בקשות מקוראים לרכש, איגוד של פוסטים מיישומי ווב 2.0 (בלוגים, טוייטר), תמונות, סרטי הדרכה לשימוש בספרייה, ועוד. יש תחושה שהם עובדים קשה לבנות קהילה לספרייה הכוללת גם צוות וגם קוראים.

ספרייה לאומית, ישראל: חדשות הספרייה, שאלות ותשובות, דיונים, והמלצות קוראים לספרים הנמצאים באוסף. רק חבל שיש דפים נפדרים לעברית ולאנגלית, וכל אחד עם תוכן אחר, כך שמי שרוצה תמונה שלמה חייב לקרוא את שתי הדפים.

הספרייה הציבורית סיאטל: דיונים על ספרים באוסף, תזכורות על שירותים בניתנים מרחוק עם כרטיס קורא, קבוצות קריאה, שירותי יעץ, שאלות טכניות וביקושי רכש לספרנים, תמונות מאירועים. בונים פה קהילה, אבל עם הדגש חזק על הגעה לסניפי הספרייה.

ספריית קוונס קולג’ אוקספורד: מידע על רכש, שינויים בשעות, דברים יוצאי דופן שקורים בספרייה (הסרטה של סרט בוליוודי, למשל), שירותי און-ליין למשתמשי בספרייה, גישה לוורלדקט וסייט מי. חבל שאין יותר מעורבות מצד הקורים.

ספריית אונ’ של מרכז פלורידה: הרבה מעורבות של קוראים. אין הרבה מידע על הספרייה עצמה, אבל הדף יוצר רושם שהספרייה היא מקום קולית להיות בו, ושזה מקום שבו ניתן לצמוא את החברה’.

ספריית עיריית נוי יורק: מידע על אירועים, הנחות למשתמשים של פייסבוק, תחרויות מיוחדת, מידע על האפליקציה של הספרייה, קישורים לאתר של הספרייה, ותמונות, וידיאוים, מידע והשראה לספרנים מספריות אחרות, לינקים לרשתות חברתיות אחרות, לייבסטרים של אירועים, וורלדקט ועוד.

כל הספריות האלו בונים קהילה דרך הכלים של פייסבוק וגם מנסים לעשות את הספרייה עצמה — המבנה הפיזי — אטרקטיבי למשתמשים כדי לעודד ביקורים ושימוש.  השבת קראתי ספר על הספרייה הציבורית במאה ה21*, ושם כתוב (דף 115) שקיימת חשש שהצעירים המובילים טרנדים לא משתמשים בספריות ולא מושכים איתם הצעירים שעוקבים אחרי טרנדים, וכמה חבל זה, כי משתמשים צעירים ונהלבים הם קצובה שמוכנה וזמינה להיות אקטיביסטים למען ספריות. נראה לי שזה השימוש הכי חשוב שספריות יכולות לעשות ברשתות החברתיות — להגיע ליוצרי דעות צעירים איפה שהם נמצאים ולהפוך אותם לאוהדי הספרייה.

———————

* Goulding, A. (2006). Public libraries in the 21st century: defining services and debating the future. Hampshire, England: Ashgate Pub Co.

פייסבוק שאלה 11

11. צור קבוצה בנושא שתבחר לשתף בו רעיונות. דווח על כך בבלוג האישי

תהליך יצירת קבוצה מאד פשוטה — לוחצים על כפתור, נותנים שם, מגדירים חברים והאם הקבוצה סגורה, פתוחה, או סודי. לאחר מכן, העבודה היא כמו כל דף אחר, אם עדכונים ולינקים והכל.

ההבדל העיקרי זה  בדף הבית שלי. בעוד שאני רואה עדכונים מהחברים שלי ומדפים שעשיתי עליהם לייק, אני לא רואה עדכונים מהקבוצות שלי. אני כן יכולה להגדיר שהתרעה על עדכונים יגיעו לי בnotifications.

קבוצה היא אזור של שיתוף פעולה, אז אם אין קהל שמוכן להעלות הודעות, מסרים, תמונות, לינקים, וכד’, מהר מאד הקבוצה ידעך, ולא באשמת בעל הקבוצה. בזמן האחרון פייסבוק התחיל לארכן קבוצות ישנות שאין בהם פעילות.

דבר שקשה לי עם קבוצות בפייסבוק זה שחייבים לצרף חברים לקבוצה לפתוח אותה — זה בשיטת opt-out ולא opt-in. בתור בעל קבוצה זה נוח, אבל כל חבר שלי יכול לצרף אותי לכל מיני קבוצות, ואני אחראית להסר את עצמי — לא רק שלא שואלים אם אני רוצה להצטרף, מצרפים אותי בכוח.

ועוד בעיה קטנקטנה, למי שמשתמש כבד בפייסבוק — הקישורית ל”יצר קבוצה” הרבה פעמים לא ניראת לעין, כי רוב הקבוצות שאת שייכת עליהם מורידה את הקישורית עד שזה נעלם מהסיידבר, ולא כל אחד חושב ללחוץ על “ועוד”.

טוויטר בכיתה

הייתי במסיבת טוויטר ביום ב’, והיה כיף לא נורמלי.  חשבתי לעצמי כמה מועיל זה היה אם היינו יכולים לקבל לייבטוויט מכנס טלדו, למשל…

מאמר מהנוי יורק טיימס על טוויטר בכיתה

https://www.nytimes.com/2011/05/13/education/13social.html?pagewanted=1&partner=rss&emc=rss

פייסבוק שאלות 7&8

 7. חפש מתוך תיבת החיפוש בפייסבוק ספרייה מסוימת ואם מצאת אותה בקש להיות אוהד של הספרייה. דווח  על כך בבלוג האישי

לאור הספרייה שבשבילה פתחתי דף בפייסבוק, חיפשתי עוד ספריות של מוסיקה באתר. היו כמה, אבל רובם לא מעדכנים הרבה, אז בחרתי את ספריית המוסיקה של אוניברסיטת נורט’ קרולינה.

מידע מהדף:

The UNC-Chapel Hill Music Library is among the top 10 academic music libraries in the country. Housed in Wilson Library since June 2003, it contains more than 165,000 books and scores, 12,000 microforms, 55,000 audio and video recordings, and over 10,000 rare items, including 4,600 Italian opera libretti from 1600 through the 19th century.

8. לאחר שהצטרפת כאוהד לספרייה מסוימת. ספר מה  אתה רואה מהפרופיל שלך (בחדשות עדכניות)  בהקשר של הספרייה

מה שמעדכן אצל הספרייה בקיר מופיע לי בדף הבית כאילו זה היה עדכון סטטוס של אחד המהחברים שלי. כמו אצל החברים, יש לי בדף הבית שלי אפשרות לעשות לייק, להגיב (ולראות כמה כבר עשו לייק או הגיבו) וגם לשתף אחרים בפוסט.:

פייסבוק שאלה 3 & 13: ספריית מוסיקה ע”ש בנימין כהן, קרני שומרון

3. פתח דף לספרייה פיזית או דמיונית . דווח  על כך בבלוג האישי.

בחרתי לפתוח דף לספרייה שכרגע בשלבי הקמה, ספריית המסוקיה ע”ש בנימין כהן  בתוך ספריית קרני שומרון. האוסף התחיל מתרומה לספרייה של בערך 700 דיסקים מהמשפחה של בנימין וכרגע הדיקסים עוברים מיון וקטלוג לקראת פתיחת הספרייה לקהל.

לדף של ספריית מוסיקה ע”ש בנימין כהן, קרני שומרון

אני כבר ותיקה בפייסבוק, אז תהליך פתיחת הדף לא היתה לי קשה. עיצבן אותי (כמו שמעצבן אותי שנים) החוסר באפשריות לקבוע מיקום בארץ. אין לי אפשרות בפרופיל האישי לציין מקום מגורי כי פייסבוק לא מכיר בו, ובדף החדש לא הייתי יכולה לציין “קרני שומרון,” או אפילו “שומרון” או “כפר סבא.”

חוץ מזה התהליך היה די כמו בפייס הפרטי שלי, כך שהיה קל מאד לפתוח אירוע, לעדכן סטטוס, להוסיף לינקים, ולהוסיף תמונת פרופיל.

נתקלתי בבעיה להוסיף יישום אינטראקטיבי. באופן פאראדוקסלי, כשהייתי רשומה בשם הספרייה, פייסבוק העלה האפליקציות לדף הפרטי שלי, וכשהייתי רושמה בשם הפרטי שלי, הם עלו לדף של הספרייה, למרות שבשתי המקרים בקשתי שהם יעלו לדף של הספרייה. ג”כ, כשהייתי רשומה בתור הספרייה, היה לי את האפשרות להוסיף אפליקציה לדף של הספרייה (למרות שזה לא ממש עשה משהו), אבל לא להוסיף אפליקציה למעודפים.

עוד בעיה שהיית לי היה בטיב האפליקציות. מכייון שהדף היה לספריית מוסיקה, רציתי לשים אפליקציות הקשורים למוסיקה, ורובם היו כתובים לעבוד עם פרוטוכול http ולא https, למרות שעכשיו פייסבוק ממליץ לכולם להשתמש בhttps.

תרגיל – 11 .5 2011 – פודקסטים שאלות 4&5

4. באתר  http://www.podcastalley.com/index.php  חפשו פודקסט בנושא שקרוב ללבכם.כתבו על כך בבלוג ותארו את ההתנסות שלכם בבלוג האישי.

5. מהמדריך של גוגל לפודקסטים http://www.google.com/Top/Computers/Internet/On_the_Web/Podcasts/Directories  בחרו באתר אחד ונסו אותו. כתבו על כך בבלוג האישי.

אהבתי את הלוק של Podcast Alley. האתר מכסה את רוב התחום: מדריך שימושי למתחילים, מידע למנוסים, מדריך של קאסטים, פורומים. הפורומים הם החלק החלש של האתר.

ספאם ופורנו. יופי…

גם קצת מדאיג שהם כל כך גאים בתשבחות שקבלו לפני 5 שנים.

הרשימות שלהם ב”חיפוש לפי נושא” לא עבדו בשבילי. למרות המספרים הגבוהים בכל נושא, בפועל זה אף פעם לא הראה לי את הדף השני עם איזשהו תוכן.

נסיתי בחיפוש משהו כייפי: מוזיקה אינדי. מצאתי קאסט על מוזיקה אינדי ישראלי. לחיצה על “קבל את הקאסט” מוביל לדף שבו אי אפשר להקשיב לקאסט. נותנים רק קישור להורדת הקאסט. אז צירפתי את הכתובת לגוגל ריידר ו–הקאסט הפסיק לשדר ב2005.

אז נסיתי את הראשון ברשימת החיפוש, והפעם נסיתי הכפתור “קבל פרטים.” שם דווקא היתה אפשרות להקשיב, אבל זה לא עבד. נסיתי להקשיב לכמה קאסטים מהסיידבר, ואף אחד מהם לא עבד לי.

עברתי הלאה, לשאלה 5 והמדריך של גוגל.

בלית ברירה (רוב החומר בחלק של “דפים” היה למי שרוצה לשדר פודקאסט ולא לאלו שרק רוצים להקשיב, והקאסט המעניין לי ביותר, על שידור מוזיקה חוקי, היה מלפני 6 שנה) פניתי לקטיגוריה של “מדריכים”, ומשם לhttp://techpodcasts.com.

האתר נוח לשימוש, ויש מגוון  של קאסטים בתוך התחום של טכנולוגיה. אבל יש בעיה: כאחת שקוראת המון בלוגים ועיתונים בתחום, עד שמשהו מפיק פודקאסט, זה כבר לא חדשות. צריך מנחה חזק, מישהו שיש לו אמירה משלו. אחרת זה כמו לראות החדשות בטלוויזיה — עושים את זה בשביל הקטע הנוסטלגי; החדשות כבר קיבלנו און-ליין.

האמת, אני מעדיפה להקשיב לקאסטים על הסמארטפון, בזמן הליכה או בישול, כשאני מתלבשת בבוקר, וכו’. הרי זה הרעיון מאחורי הקאסטים, שהתחילו מהiPod ולא מהמחשב. יש לי רשימה ארוכה של פיבוריטים באפליקצית stitcher: הבוקר שמעתי הרצאה מאת William Carlos Williams מ1951 והערב הצגה של Master Harold and the Boys ממפיקה שיש לה היסטוריה ארוכה של תיאטרון לרדיו.

ביחידה שלנו לא היה מדריך לפודקאסטים בעברית. המדריך שאני משתמשת בו הוא http://www.icast.co.il/