Posts Tagged ‘delicious’

#CPD23 Thing 12: Battle of the Network Stars

August 16, 2011

K.C.: Seven different people spammed me the same link.
KC’s Friend: What is it?
K.C.: I don’t know, but I’m really hoping it’s cats that look like Hitler, because I can never get enough of that.

–The Social Network (2010)

I’ve written about my love for social networking before, and despite some recent signs of fatigue (not surprising, as I’m an early adopter). Face it. I’m a middle-aged widow-woman living in the back of beyond, telecommuting to a solo  librarian job. Where else am I going to meet like-minded people?

But the problem with being so isolated and using social networks to compensate is finding people from whom I want to learn. I’m not worried about the age/experience disparity as some are. I fully accept that I’m likely to be older than any other librarian in my social groups. (The stereotype of the technologically clueless middle-aged librarian seems to be truer than I would have thought based on my own experience.) I fully accept that I will know more than most in my own field of LIS and much less than most in the things I’m just starting to learn. I fully accept that listening to people who know more than I do, whether they are younger or older, more or less experienced, will be to my benefit.

But how to find them? I’m starting to think about the courses I hope to take next year and what electives I will want, and I’d love to get more knowledge about instructional design, cataloging, and non-textual literacies. I’ve found a cataloger or two to follow on Twitter, but beyond that? I don’t see any listings for the fields I’m interested in on the CPD 23 delicious list, but those fields may be hiding behind other names.

Anybody in the know willing to hook a sister up?

Advertisements

שאלה מסכמת בנושא ספריית ווב 2.0 חלק א’: מבוא וווב 2.0 למטרות עבודה בצוות

July 6, 2011
  1. קראו את המצגת הרלוונטית, ועל סמך  המצגת  ובעיקר ההתנסות שלכם עם היישומים השונים כתבו אלו  יישומים הייתם בוחרים לספרייה שלכם (מציאותית או דמיונית)  ומדוע. רצוי לצרף סקירת ספרות  קצרה  מאמר אחד לפחות  או מספר מאמרים שמתייחסים לנושא ומבססים את הדברים שלכם.

אני לא חושבת שאפשר לענות איזה יישומים הייתי משתמשת בהם בלי להגדיר, קודם, איזה תועלת אני רוצה להפיק. האמת, בעולם של משאבים בלתי נגמרים הייתי משתמשת בכולם!

בקורס למדנו על בלוגים (כולל RSS וקוראי RSS), אתרי סימניות חברתיות, פודקאסטים, פייסבוק, טוויטר. יש עוד הרבה שלא הספקנו ללמוד, כמו ויקיים, פורסקוור, יאמר, קוורא, גוגל דוקס, וכד’.

 הבסיס האידיולוגי לווב 2.0 היא שיתופיות. אני רואה 3 מטרות עיקריות בשיתופיות בספרייה:

  • עבודה בצוות (חלק א’)
  • שיווק (חלק ב’)
  • “השתלמות” בלתי-פורמלי (חלק ג’)

עבודה בצוות

לפי Preece  הIAB (אירגון יח”צ באינטרנט באנגליה), הכריזה על 2011 כשנת הרשתות חברתיות (SNS) כפלטפורמה לשיתוף אירגוני. המודעות לשימוש בבלוגים, צ’טים, ורשתות אחרות גוברת. אפילו בעבודה שלי, שלמרות שהיא סטרט-אפ טכנולוגי לא התברכה במוחות אינטרנטיות, אנחנו משתמשים בבלוג, גוגל דוקס, לינקד-אין ופודקאסטים.

אם היינו פותחים את המאגרים שלנו לציבור הרחב, הייתי מוסיפה גם אתר סימניות, כדי שכל אחד באירגון היה יכול להוסיף למידע הזמין. אבל כרגע אין המאגרים פתוחים לקהל הרחב, ובקושי למטרות פנים אירגוניים — אנחנו לרוב עדיין בעידן של “אם אתה צריך מידע, שאל את המידענית” כך שכל המידע שמור רק אצלי.

בספרייה הייתי משתמשת, למטרות עבודה שיתופית, בכל הכלים שאנחנו משתמשים בהם בעבודה שלי, פלוס חבילת RSS לבלוגים ואתרים חיוניים, טוויטר לעדכונים בזמן אמת, וויקי בצמוד לגוגל דוקס לבניית חומרים, מסמכים, וטפסים.


References

Preece, S. (2011, February 24). Iab blog: using social media for internal collaboration [Web log message]. Retrieved from http://www.rmmlondon.com/blog/iab-blog-using-social-media-for-internal-collaboration/

שאלה מסכמת בנושא ספריית ווב 2.0 חלק ב’: ווב 2.0 למטרות שיווק הספרייה

July 6, 2011

photo by Ozyman, Creative Commons license

שיווק הספרייה

איפה שהרשתות החברתיות באמת מביאות תועלת וROI היא בשיווק הספרייה. יש שנוטים לחשוב שהרשתות רק יעזרו להסיב תשומת לב הצעירים, אבל מחקר חדש של פיו מראה שהאוכלוסיה שמשתמשת בSNS מתבגר.  נכון שמדובר בארה”ב ובישראל הכל באיחור מה, אבל בארץ אנחנו בדרך לסגור פערים.

הצעד הראשון בשיווק ספריות בSNS היא לחשוב על מה רוצים לשווק. פעילויות ספסיציים? בארץ, פייסבוק הוא עדיין המלך. למרות שזה מיועד לספריות אקאדמיות, המסמך של קלסי גאגליארדי לשימוש בפייסבוק להתחבר לקהל הנוער מאלף. (HT לבריין מאטיוז)

יש שאומרים שווב 2.0 זה רגע חולף, ודי ברור ש”הם” צודקים, שאתרי ווב 2.0, פופולריים שכל שיהיו, ילכו ומשהו אחר יתפוס מקומם. באינטרנט, כל אתר חולף, לא חשוב כמה הוא גדול. (מישהו זוכר גיוסיטיס? שהאחרון בMySpace יכבה את האורות.) אבל גם ברור, כמו שכתבו CILIP, שהאימפקט של ווב 2.0 לא יעלם. הזמן ומשאבים שמשקיעים בלחבר לקהל דרך ווב 2.0 לא ירד לטמיון: הדור הבא יהיה בנוי על הבסיס של ווב 2.0 ומי ששלט ביישומים אלו יזנק מהר לכל מה שבא אחריו.

דרוש זמן ומיומנות להשתמש ביעילות בישומיי ווב 2.0. לא לכל ספרייה (במיוחד בארץ) יש ספרן שיכול להרים פרוייקט של ספרייה 2.0, ולא לכל ספרייה יש מתנדב שיכול או צוות שמוכן לאפשר למתנדב לעשות מיתוג של הספרייה. כאן יש מקם ללמד לספרניות כל מיני כלי עזר כמו tweetfeed וifttt שיאפשרו לצוות לעשות דבר אחד ולהפעיל אותו אותו הפעולה אוטומטית בכמה וכמה פלטפורמות.

חשוב מאד לשלב כלים. לפי דמפסי (2009) אסור להסתמך על יישום אחד בלבד לדבר עם כל הקהל הקוראים. המגוון — גם של קוראים וגם של יישומים — כל כך רחב ששיטת השיווק חייבת להיות משולבת. הכי חשוב זה להיות באור הזרקורים — אם אף אחד לא רואה את הפרסום שלך, מה איכפת שהשתמשת בכלי הכי עדכני או בכלי הכי זול?

כל יום יישומי ווב 2.0 מתחלפים. היום נוסף Google +, מחר יעלם Picasa. וזה לא אמור לשנות הרבה בגישה של הספרייה ליישומי ווב 2.0. כדאי לספריות לעשות כפי שממליץ סקאלזי (2011) ולקנות דומיין כדי להכין בסיס קבוע, יתד לכל המבנה של ישומי ווב 2.0. עם האתר בשליטה המלאה של הספרייה, הרבה פחות חשוב האמצעים הספציפיים האחרים. אם יעלם ישום כזה או אחר, אפשר להחליף אותו בלי שהקורא הממוצע ירגיש בהבדל של ממש. הערך המוסף שספריות יכולות להביא לקהל שלהם בעידן של גוגליזציה הוא יציבות (ז’ואל, 2011), ואתר הספרייה חייבת להיות היסוד ליציבות זו.

באתר הזה יהיה לפחות:

  • בלוג עם כתבות יותר ארוכות.
  • קישור לדף שבו אפשר לנהל שיחות עם הקהל (נכון להיום זאת אומרת פייסבוק) וארכיון מדיונים מהדף.
  • FAQ שננפק משאלות יעץ שהתקבלו ברשתות היברתיות.
  • פייד ממיקרובלוג (כעת, טוייטר).
  • גישה מקוונת לקטלוג הספרייה.
  • רשימת קישורים (דילישיוס, דייגו, וכד’) לנושאים המעסיקים את קהל הקוראים, למועדים, ולתערוכות הספרייה.
  • כמה אפשרויות לRSS, הן מהבלוג והן מהקטלוג.
  • פודקאסטים של המתרחש בספרייה אחרי שהספרייה השיגה רשות מבעלי הזכויות.

האתר יהיה הנקודה המרכזית של הספרייה, התחנה הראשונה.

ליותר מידע על אתרים מוצלחים של ספריות כדי לעיין במצגת “7 הרגלים ל אתרי ספריות יעילים במוחד“. יש הרחבה על המצגת בבלוג של פנליבוס.

חשוב מאד להתעדכן בישומי ווב 2.0 ולהיות מוכנים לעבור מישום לישום בעקבות האפשריות שמציעים האתרים וגם בעקבות הקהל. כדאי לנסות להוביל את קהל הקוראים ולא רק להיסחף אחריהם לישומים. אחד מהתוצאות העיקריות שיקבל הספריה משימוש בישומי ווב 2.0 יהיה מונטין, המטבע הכי חשובה בעולם 2.0. ספרייה שלא נמצאת ברשתות החברתיות יתפס כמאובן, והלקוחות יחששו שהספרייה לא יכולה לענות לצרכים שלהם (רוגרס, 2011). דמפסי מצטט את קונווי ורדפורד, הטוענים שקוראים צעירים לא מוכנים לקבל שירותי יעץ אנונימיים. נוכחות ברשתות החברתיות יתן לשירותי היעץ פנים מוכרות ואמינות, דמות וקול שהקוראים מנסיון ילמדו להעריך.


References

CILIPS. (2011). A guide to using web 2.0 in libraries. Retrieved from http://www.slainte.org.uk/files/pdf/web2/Web2GuidelinesFinal.pdf

Dempsey, L. (2009). Always on: libraries in a world of permanent connectivity. First Monday, 14(1), Retrieved from http://firstmonday.org/htbin/cgiwrap/bin/ojs/index.php/fm/article/viewArticle/2291/2070.

Gagliardi, K. (2011, May 08). How to use social media to engage students. Retrieved from https://docs.google.com/document/d/1dvxlOmQUm9j20r8tuf1oRMlfq-1P5-DszvJC0u9Agug/edit?hl=en&pli=1#

Jewell, E. (2011, June 25). How social media impacts library services [Web log message]. Retrieved from http://eejewell.blogspot.com/2011/06/how-does-social-media-impact-on.html

Rainie, L, Purcell, K, Goulet, L.S., & Hampton, K.N. (2011, June 16). Pew Internet & American Life Project:  Social networking sites and our lives. Retrieved from http://pewresearch.org/pubs/2025/social-impact-social-networking-sites-technology-facebook-twitter-linkedin-myspace
Rogers, C.R. South Carolina State Library, Library. (2011). Social media, libraries, and web 2.0: how American libraries are using new tools for public relations and to attract new users – third survey November 2010. Retrieved from http://www.slideshare.net/crr29061/social-media-libraries-and-web-20-how-american-libraries-are-using-new-tools-for-public-relations-and-to-attract-new-users-third-survey-november-2010

Scalzi, J. (2011, June 29). Mastering one’s own domain, and no, this is not a Seinfeld reference [Web log message]. Retrieved from http://whatever.scalzi.com/2011/06/29/mastering-ones-own-domain-an-no-this-is-not-a-seinfeld-reference/

Thomson, L. (2011, June 7). Seven habits of highly effective library websites [Web log message]. Retrieved from http://www.slideshare.net/lelil/seven-habits-of-highly-effective-library-website-cilips-conference-7-june-2011

Travis, M. (2011, June 30). Seven habits of highly effective library websites [Web log message]. Retrieved from http://blogs.talis.com/panlibus/archives/2011/06/seven-habits-of-highly-effective-library-websites.php

השפעת רשתות חברתיות על הרעיון של “פרטיות” בספריות

May 22, 2011

http://blogs.law.harvard.edu/hyperpublic/2011/05/18/rebooting-library-privacy-in-the-age-of-the-network/

המחבר טוען שהגיע הזמן לעבור בספריות מקריאה בפעילות של היחיד לקריאה של פעילות ציבורית, בעקבות השינויים בהגדרה של פרטיות בעדן רשתות חברתיות.

Individual library behaviors will continue to be strictly off-limits to governments, and to any other organization that the user has not explicitly authorized.

Individuals will have access to information about their own library behaviors, and libraries will preserve this information by default, unless the individual requests that it not be saved.

The library will permit a user’s social network to access that user’s information to the extent to which the individual authorizes it, while informing the user of the risks.

והנה זה בא: delicious נמכר

April 28, 2011

כמה וכמה פעמים במשך היחידה כתבתי שאני חוששת לסמוך על delicious כי זה עומד להימכר, והיום הודיעו על הבעלים החדשים: היזמים שפיתחו את יו טויב ומכרו אותו לגוגל.

עוד לא קראתי לעומק את הTOS החדש, ונראה לי שיש מה לקרוא ולא ללחוץ ישר על ה”קבל”. AVOS (הבעלים החדשים) מזהירים שהם ישתמשו בweb beacons

והכי מדאיג (מהFAQ באתר delicious):

Will AVOS maintain the Delicious service with all of its functionality?

Yes, that’s the plan. There may be a time of adjustment as AVOS re-launches Delicious, but the company’s intention is to add new features and grow the service overall.

זה התוכנית?  אפילו בשלב הזה הם לא מוכנים להגיד “כן” פשוט?

תרגיל מס’ 3 שאלה 4 — תרומתם של אתרי סימניות חברתיות באינטרנט לארגון וניהול המידע

April 14, 2011
  • אתרי סימניות חברתיות באינטרנט מאפשרות דמוקריציה של אירגון מידע. כל אחד הופך להיות מקטלג בעל סמכות.
  • אתרי סימניות חברתיות באינטרנט מאפשרות איחזור מידע מעובד ע”י אחרים.
  • אתרי סימניות חברתיות באינטרנט מאפשרות נגישות למקורות מידע. המשתמש אינו מוגבל עוד לדפדן אחד, מחשב אחד, או בסיס ידע אחד.
  • תיוג נותן למתייג ולמחפש מבוא למטהדטה, כך שבעתיד הוא יהיה יותר מוכן לקבל את הרעיון בהיבטים הפורמליים שלו (כמו בקיטלוג וייצוג מידע).
  • אירגון מידע והערכה לבעלי ידע מתפשט בצורה לא היארארכית — אין יתרון בילט-אין לבעל בעסק או לממונה מעל לעובד בעל ידע.
  • אתרים כמו delicious ,נותנים מימד של קוליות לידע. מי שיש לו הלינקים הכי טובים הוא הבן-אדם המקובל בחברה. ידע זה כח. (גן עדן לגייקים).
  • הפתיחות בתיוג מאפשר ריפרוף, כי יש קשת רחבה של לינקים באותו תגית — המילים זהים, אבל המשמעות שונה מאדם לאדם. ככה אפשר למצוא דברים מחוץ למסגרת, להמציא הקשרים ולחדש.
  • התרומה הכי חשובה בעיני הולכת מעבר לידע הספציפי וחודר לתודעה — האתרים העלו מעודדים ומבוססים על בניית קהילות על בסיס מידע וידע ללא הבדלי מין, דת, לאום, גזע. אנשים משתמשים בשמות שלאו דווקא משקיפות הגוף הפיזי שלהם, ונשפטים רק על בסיס רוחב ועומק המידע שהם יכולים לאתר ולשתף.

תרגיל מס’ 3 שאלה 5 — בחירת אתר סימניות

April 14, 2011

הנקודות החשובות לי באתר סימניות חברתית הם:
1. לדעת שהמידע עוד יהיה זמין בענן מחר
2. שיהיה קל להזין קישוריות למערכת ולאחזר אותם
3. שיהיה קל לעבד, לתקן, ולשנות התגיות שלי
4. שיהיה גישה מכל המיחשוב שלי (סוגים שונים של חשבים, מערכות הפעלה, וגדג’טים מחוברים)
5. שיהיה מידע רליבנטי משתשתמשים אחרים (כמות המשתמשים — עם יש באתר סימניות חברתית כללית 100 משתמשים, מה הוא שווה? עם זה אתר בתחום מאד ספיציפי, יכול להיות ש100 הוא עולם שלם)
6. שיהיה קל לעשות שימוש ברשימה כרשימה — לייצא את הקישוריות לאתר/בלוג, RSS

האם delicious עונה על כל הקריטריונים ובצורה היעילה ביותר?

אני לא אכתוב פה על אתרי סימניות חברתיות האקדמיים, שכבודם  במקום מונח. היחידה שלנו עוסקת בעיקר בdelicious שהוא אתר לכלל הציבור, אז אשווה אותו לאתרים דומים, הפונים לציבור הרחב, שבדקתי לפני 4 חודשים כתחליפים לdelicious
google bookmarks, tagfoot, ו Diigo.
לא אכתוב על אתרים שהמטרה שלהם לחשוף אתרים ומאמרים לציבור ולא לשמירת סימנית (כמו Digg, Stumble Upon ו Slashdot) אפילו שלחלק יש אפשרות לשמור סימניות. כ”כ, לא אכתוב על אתרי סימניות חברתיות לפלחי שוק מאד ספציפיים כמו Tipd, Travel Voter, או Bookmarks and Votes

Google Bookmarks: חלק הגוגל שלא מקבל הרבה תשומת לב, ובצדק, כי לעומת מוצרים אחרים של גוגל, הוא לא מפותח.
1. אין לגוגל הרבה היסטוריה של סגירת ישומים, אז די בטוח שמה בענן, אבל כן היו לגוגל בעיות, בעבר הבכלל לא רחוק, כל התגלגלות לאחור של חשבונות ואבידת מתונים.
2. יש בוקמרקלט, אז קל להזין ליישום סימניות. השימוש בבוקמרקלט הוא די דומה לבוקמרקלט שלבעיה אחת גדולה היא אפשרות לדעת לאן את הולכת שכשאת מקליקה על קישורית: במקום הURL האמיתי,  http://www.visual-literacy.org/periodic_table/periodic_table.html גוגל יהמר הלינק למשהו פנימי,  http://www.google.com/url?q=http%3A%2F%2Fwww.visual-literacy.org%2Fperiodic_table%2Fperiodic_table.html&sa=D&usg=AFQjCNFxKS5ex7amCTQZwNrCvuVSfQnQfg
3. קל לעבוד עם התגיות (יש לינק בדף) אבל אחד אחד. אין אפשרות ל batch.
4. היישום הוא חלק החבשון הגוגל, אז הוא נגיש מכל מחשב. בכל זאת, אין אפליקציה מיוחדת לאנדרויד כמו שיש להרבה ישומים אחרים של גוגל.
5. אפשר להסתכל על רשימות פומביות או לחפש לפי תגים, אבל אין קישוריות לבעלי התגיות האלו. אם בחיפוש את רואה שיש משתמש שיש לו כמה לינקים מעניינים, אין דרך קלה לגשת לרשימה השלמה של אותו המשתמש.
6. אין דרך קלה ליצא את הסימניות לRSS, לאתר או בלוג. אפילו לעקוב אחרי הרשימה של משהו לא אפשר בRSS, רק בעדכונים למייל.

Tagfoot אתר עשירה ומווגנת, אבל בתשלום סמלי ($5 באופן חד-פעמי):

1.אין חברה גדולה שעומדת מאחרי האתר, אז אולי זה הימור קצת פחות בטוח מאתר שהוא חלק מקונצרן ענק. מצד שני, אתר כמו יאהו יכול לסגור חלקים לא רווחיים לטובת החברה. בן-אדם פרטי, שהאתר הוא כל-כולה של החברה שלו, מאד יפגע מסגירת האתר. גם יש אפשרות לחברים למסחר הרשימות שלהם דרך Adsense, כך שיש מדרבן לאנשים להשתמש באתר הרבה ולאורך זמן.
2. כמו כל אתר סימניות, יש בוקמרקלט שעושה את העבודה השחורה. מאד קל לסנן סימניות באתר לפי תגיות או מתייג ודבר מאד שימושי זה שרשום מתי הסימניה הועלתה לראשונה ולאחרונה.
3. אין לי חשבון באתר, אז את זה לא בדקתי.
4. האתר נגיש באינטרנט. יש פלאג-אינס להרבה דפדפנים, אבל אין אפליקציות לסמארטפונים.
5. יש הרבה, הרבה מידע באתר, כי אפשר לסמן גם אתרים, לשמור תמונות (שיופעו באתר כתמונות מזעירות, לא רק כלינקים), ווידיאוים כחלק נפרד, פורומים, קישורים ישירות לתגים הכי נפוצים, רשימות של מתנות שאנשים היו רוצים לקבל,  אפשרות כמו בגוגל ל”יותר מזל משכל”. יש נגישות לרשימת כל הסימניות לתג מסיום וגישה לרשימות של משתמשים בדיוק כמו בdelicious.
6. יש אפשרות לשים ענן באתר, לחבר tagfoot לטוייטר או פרינדפיד, ולעשות מנוי לתגים מסויימים או למשתמשים מסויימים.

google bookmarks ו tagfoot הוא אתר dofollow, אז הוא קצת יותר אטרקטיבי לSEO מdelicious, אבל יש לtagfoot פוליסה נוקשה נגד ספאמרים. מצד שני, יש הרבה סימניות לא צנועות בtagfoot. חברים יכולים לבחור “להחביא את החרא” (מילים של האתר, לא שלי).

Diigo — דילישיוס על סטארוידים

אחרון אחרון חביב (לפחות עלי). התחלתי, כמו רבים, להשתמש בdiigo בעקבות השמועות על סגירת delicious ב2010, ומכיוון שלקח יממה שלמה ליבא את כל הסימניות שלי מdelicious ל diigo, אני  מוסיפה את הסימניות לשתי האתרים בו זמנית דרך ממשך diigo.
האתר מאד מודע למקומו כתחליף לdelicious.
1. נראה שיש לdiigo כסף — הם קנו פורל לפני זמן מה. אין להם חברה גדולה מאחוריהם, אבל כבר ראינו שחברה גדולה היא לא הבטחה לכלום. יש להם כלי שמאפשר שמירה אוטומטית גם לdiigo וגם לdelicious.
2.  יש לdiigo סרגל כלים , בוקמרקלט, וגם אפליקציה נהדרת לסמארטפונים. איחזור הלינקים מתבצעת כמו בdelicious, רק אין אפשרות לראות כמה עוד אנשים שמרו ותייגו את הלינק.
3. יש יותר אפשריות של עיבוד תגיות בdiigo, ואפשרות לחבר לקהילה דרך התגיות.  גם פה אין אפשרות לעבוד בbatch.
4. לאתר פלאג-אינס לדפדפנים, תוספת לקרום, ואפליקציות לאי-פון ואנדרויד.
5. אין לdiigo דף הבית כמו delicious המאפשר לראות סימניות האחרונות שנשמרו ע”י אחרים. החיפוש בסימניות של אחרים הוא כמו בdelicious, ויש אפשרות לשמור סימניה ישר לרשימה שלך.
6. יש אפשרות לייצא תגיות לבלוג וגם להעלות אוטומטית את הסימניה והתיאור שכתבת עליו לבלוג שלך. לכל תג ורשימה יש אפשרות לעשות מנוי בRSS.

יש לdelicious יתרון על כל אתר סימניות חברתיות אחר כי הוא ותיק וידוע. אבל diigo עושה עבודה כבירה לסגור פערים, ויש שרותים שאין בdelicious כמו אשפרות למרקר דפים ולשים פוסט-איט על הדף (בפעם הבא שתחזירי, הפתק יופיע שוב על הדף, וזה תמיד ישמר גם ברשימה בdiigo) ומי שמוכן לשלם קצת (כ-$20 לשנה) יכול לקבל הרבה יותר ממה שמציע delicious כולל שימור עותקים של דפי אינטרנט, אפשרות ללכוד חלקים של דפים ולקשקש עליהם (עיגולים, ריבועים, חיצים, טקסט) וחיפוש בפול-טקסט של דפים שמורים.

לסיכום: לdelicious יש כל התכונות הדרושות לאתר סימניות חברתית, כי רוב הדרישות וציפיות נכתבו על סמך שימוש באתר. אבל רואים שבעליו לא כ”כ מעוניינים לתחזק אותו ולטפח אותו — יאהו כבר הודיעו שהם לא רואים מקום לאתר בין נכסיו ושהם רוצים למכור את delicious. אתרים אחרים כמו diigo תופסים תאוצה, והרבה על גב השאננות של delicious. (למשל, אין לdelicious אפליקציות מתוצרת הבית, רק דברים בלתי-רשמיים שעשו אחרים).

אני לא מוכנה לוותר, בשלב זה, על הdelicious שלי. אבל היום מתקרב, ובצעדים לא קטנים. כמו כל גולש אחר, ככל שנותנים לי יותר, אני מצפה לעוד יותר, וdelicious  כבר לא מספיקים את הסחורה והחדשנות.

ETA: יתכן שגוגל כן היה סוגר יישום ולא יתן דרך קלה לעבור ליישום חילופי. הם קנו יו טויב והפכו את גוגל ווידיאוס למנוע חיפוש, אבל אף פעם לא היה אפשרות קלה ונוח להעביר וידיאוים מגוגל ליו טויב. עכשיו יש, לזמן קצר, אפשרות להוריד וידיאוים (מה שתמיד היה אפשר עם תוספות לדפדפן), אבל אין אפשרות להעביר את התוכן ישר מגוגל ליו טיוב. אם גוגלץ. נגיד, תקנה את delicious מיאהו, סביר להניח שיסגור גוגל בוקמרקס ולא יעשו משהו קל להעביר הסימניות הקיימים ישר כbatch לdelicious.

תרגיל מס’ 3 שאלה 7 — שימוש בdelicious

April 11, 2011

לא פתחתי חשבון בdelicious כי כבר היתה לי אחד בערך מאז יציאת מצרים (הלינק הראשון ברשימה שלי ששרדה עד היום הוא מקיץ 2006). אז היית לאתר שם מסובך ומגונח (de.licio.us? del.icio.us? del.ici.ous? de.licio.us.com?). אף אחד לא זכר איפה שמים את הנקודות המטופשות, אז נוצר מצב אבסורדי שהיינו צריכים לשים קישור שסרגל הלינקים כדי שנוכל להגיע לאתר שאירח את כל שאר הלינקים שלנו מרחוק.

והשמחה הייתה גדולה כשקנו את הדומיין delicious.com ב2008.

נכון להיום, בשעה זו, יש לי 1199 לינקים ב236 תגים ו2 באנדלס. אני כמעט ולא מסירה לינקים כי

  1. זו לא במחשב שלי. אין בעיה של מקום או אירגון. (אני עוד זוכרת את הימים שהיו לי 10 דפי HTML עם כל הלינקים שלי, ועם קישורים מדף אחד לשני. לעדכן משהו היה סיוט.)
  2. זה כמו אלבום תמונות: אני יכולה לראות מי הייתי ומה עניין אתו בכל נקודת זמן. הלינקים הראשונים היו בנושא אריגה, עבודה עם חרוזים, האקים למחשב (WGA הזכור לא לטוב) ואומנות בנוי יורק. אחרי שנה הלינקים היו בקשר לטוילים בארץ, אוכל, ומדע בידיוני. אחרי עוד שנה התחלתי להפגין התעניינות לגבי ספרנות, ובשנה אחר כך, שהבן שלי יצא עם הבחורה שאיתה אח”כ התחתן, יש הרבה לינקים בנושאי חתונה. בקיץ שעבר הנושא הוא שוב אוכל וגם מגמה ירוקה.

מכיוון שאני זוכרת את המהומה בחורף שעבר, השמועות שיאהו יסגור את delicious,בdiigo אם אותם התגים, לשם גיבוי. אחת לחודש אני גם מורידה את כל הרשימה שלי למחשב. אני גם מתייגת כל אתר

אני מתייגת לניווט (ראה הפוסט שלי על פולקסונומיה). אני יכולה למצוא די בקלות מה שאני רוצה, בתנאי שאני זוכרת שהוא בכלל קיים ברשימה שלי.  יש לי כל ה בוקמרקלטס ותפריטי קונקטס שהוציאו, והאפפ על הסמארטפון.

והאמת? לפעמים אני עוד שומרת אתרים בתפריט הקישוריות של הדפדפן.

ETA: בזמן שכתבתי את הפוסט הזה הוספתי עוד 4 לינקים לdelicious. עברתי את מחסום ה1200.

תרגיל מס’ 3 שאלה 6 — ספריות בdelicious

April 11, 2011

הספרייה שהוספתי היא הספרייה למדעי הברעאות באונב’ נואט’ דקוטה

UND SE Clinical Campus Librarian’s Bookmarks

יש הרבה לינקים בנושא בריאות, כפי שהיה אפשר לצפות, אבל גם יש כל הלינקים הצפויים מספרייה אקדמי — איך לערוך מחקר, כתבי עת, זכויות יוצרים. גם יש לינקים שישרתו את הסגל האקמי בנושא נסיעות, זיופים במערכת כתבי עת, וכד’.  הארגון של הבאנדלס הגוני וקל לננוט. הרשימה די עדכני (הלינק האחרון הוסף ב ינואר 2011), אבל לא מציפים את המשתמש במידע — מוסיפים מספר מצומצם של לינקים כל כמה חודשים.

לא ברור, אבל, למי מיועד הרשימה. המשתמש הקצה לא בולט כמו, נגיד ברשימת delicious של ספריית סן מטאיו, איפה שהבאנדלס הם לפי מספרי דואיי — כך שאפשר לנחש שהיעוד הוא ספרנים. פה, התגים נראים ידידותיים לסטודנטים ולסגל האקדמי, אבל אין שום קישור לרשימה מאתר הספרייה. (למרות זאת, האתר של הספרייה יפה מאד, נקי מאד, ומלא מלא בתוכן. אתר זה נכנס לי לרשימה בdelicious).