#cpd23 Thing 18: Can you see me now?

I use Team Viewer to remotely share screens at work. We use it partially for real-time collaboration and partially because there are people in our company who must have been born in Missouri — they have to see things for themselves.

Then there are the customers who ask, for time 768,298, how to create a PDF or how to get a number from one sheet in Excel to another. I have written directions I send out, but some of my customers have trouble following the directions. Tools like Jing or Quick Screen Share could help. My main problem would be that I would have to keep a clean install of the programs I’d be demonstrating, because if I used my customized-to-death applications they would find it confusing. (But my Word doesn’t look like that!) It’s a fine line to navigate, explaining things people with no computer confidence but not talking down to them and still getting them to be able to run the screencast and follow the instructions.

I use Audible all the time, but not for podcasting. As I said in the Thing on presenting, I hate my voice. OK, no. I don’t. I just hate having to listen to the sound of my own voice, so I don’t plan to podcast unless someone pays me very, very well. (Anyone interested?) When I use Audible for is digitizing my audio collection. Tracks get split in the silliest ways and have to be reassembled. I love me my Audible, but I don’t want to be in it myself.

So,what does the jury say?

Screen sharing gets a big thumbs up.

Screen casting is a maybe, but I’d start with temporary casts before I record casts for repeated us.

Audible gets two thumbs up, but neither is pointed to podcasting.

 

שאלה מסכמת בנושא ספריית ווב 2.0 חלק ב’: ווב 2.0 למטרות שיווק הספרייה

photo by Ozyman, Creative Commons license

שיווק הספרייה

איפה שהרשתות החברתיות באמת מביאות תועלת וROI היא בשיווק הספרייה. יש שנוטים לחשוב שהרשתות רק יעזרו להסיב תשומת לב הצעירים, אבל מחקר חדש של פיו מראה שהאוכלוסיה שמשתמשת בSNS מתבגר.  נכון שמדובר בארה”ב ובישראל הכל באיחור מה, אבל בארץ אנחנו בדרך לסגור פערים.

הצעד הראשון בשיווק ספריות בSNS היא לחשוב על מה רוצים לשווק. פעילויות ספסיציים? בארץ, פייסבוק הוא עדיין המלך. למרות שזה מיועד לספריות אקאדמיות, המסמך של קלסי גאגליארדי לשימוש בפייסבוק להתחבר לקהל הנוער מאלף. (HT לבריין מאטיוז)

יש שאומרים שווב 2.0 זה רגע חולף, ודי ברור ש”הם” צודקים, שאתרי ווב 2.0, פופולריים שכל שיהיו, ילכו ומשהו אחר יתפוס מקומם. באינטרנט, כל אתר חולף, לא חשוב כמה הוא גדול. (מישהו זוכר גיוסיטיס? שהאחרון בMySpace יכבה את האורות.) אבל גם ברור, כמו שכתבו CILIP, שהאימפקט של ווב 2.0 לא יעלם. הזמן ומשאבים שמשקיעים בלחבר לקהל דרך ווב 2.0 לא ירד לטמיון: הדור הבא יהיה בנוי על הבסיס של ווב 2.0 ומי ששלט ביישומים אלו יזנק מהר לכל מה שבא אחריו.

דרוש זמן ומיומנות להשתמש ביעילות בישומיי ווב 2.0. לא לכל ספרייה (במיוחד בארץ) יש ספרן שיכול להרים פרוייקט של ספרייה 2.0, ולא לכל ספרייה יש מתנדב שיכול או צוות שמוכן לאפשר למתנדב לעשות מיתוג של הספרייה. כאן יש מקם ללמד לספרניות כל מיני כלי עזר כמו tweetfeed וifttt שיאפשרו לצוות לעשות דבר אחד ולהפעיל אותו אותו הפעולה אוטומטית בכמה וכמה פלטפורמות.

חשוב מאד לשלב כלים. לפי דמפסי (2009) אסור להסתמך על יישום אחד בלבד לדבר עם כל הקהל הקוראים. המגוון — גם של קוראים וגם של יישומים — כל כך רחב ששיטת השיווק חייבת להיות משולבת. הכי חשוב זה להיות באור הזרקורים — אם אף אחד לא רואה את הפרסום שלך, מה איכפת שהשתמשת בכלי הכי עדכני או בכלי הכי זול?

כל יום יישומי ווב 2.0 מתחלפים. היום נוסף Google +, מחר יעלם Picasa. וזה לא אמור לשנות הרבה בגישה של הספרייה ליישומי ווב 2.0. כדאי לספריות לעשות כפי שממליץ סקאלזי (2011) ולקנות דומיין כדי להכין בסיס קבוע, יתד לכל המבנה של ישומי ווב 2.0. עם האתר בשליטה המלאה של הספרייה, הרבה פחות חשוב האמצעים הספציפיים האחרים. אם יעלם ישום כזה או אחר, אפשר להחליף אותו בלי שהקורא הממוצע ירגיש בהבדל של ממש. הערך המוסף שספריות יכולות להביא לקהל שלהם בעידן של גוגליזציה הוא יציבות (ז’ואל, 2011), ואתר הספרייה חייבת להיות היסוד ליציבות זו.

באתר הזה יהיה לפחות:

• בלוג עם כתבות יותר ארוכות.

• קישור לדף שבו אפשר לנהל שיחות עם הקהל (נכון להיום זאת אומרת פייסבוק) וארכיון מדיונים מהדף.

• FAQ שננפק משאלות יעץ שהתקבלו ברשתות היברתיות.

• פייד ממיקרובלוג (כעת, טוייטר).

• גישה מקוונת לקטלוג הספרייה.

• רשימת קישורים (דילישיוס, דייגו, וכד’) לנושאים המעסיקים את קהל הקוראים, למועדים, ולתערוכות הספרייה.

• כמה אפשרויות לRSS, הן מהבלוג והן מהקטלוג.
• פודקאסטים של המתרחש בספרייה אחרי שהספרייה השיגה רשות מבעלי הזכויות.

האתר יהיה הנקודה המרכזית של הספרייה, התחנה הראשונה.

ליותר מידע על אתרים מוצלחים של ספריות כדי לעיין במצגת “7 הרגלים ל אתרי ספריות יעילים במוחד“. יש הרחבה על המצגת בבלוג של פנליבוס.

חשוב מאד להתעדכן בישומי ווב 2.0 ולהיות מוכנים לעבור מישום לישום בעקבות האפשריות שמציעים האתרים וגם בעקבות הקהל. כדאי לנסות להוביל את קהל הקוראים ולא רק להיסחף אחריהם לישומים. אחד מהתוצאות העיקריות שיקבל הספריה משימוש בישומי ווב 2.0 יהיה מונטין, המטבע הכי חשובה בעולם 2.0. ספרייה שלא נמצאת ברשתות החברתיות יתפס כמאובן, והלקוחות יחששו שהספרייה לא יכולה לענות לצרכים שלהם (רוגרס, 2011). דמפסי מצטט את קונווי ורדפורד, הטוענים שקוראים צעירים לא מוכנים לקבל שירותי יעץ אנונימיים. נוכחות ברשתות החברתיות יתן לשירותי היעץ פנים מוכרות ואמינות, דמות וקול שהקוראים מנסיון ילמדו להעריך.

---

References

CILIPS. (2011). A guide to using web 2.0 in libraries. Retrieved from http://www.slainte.org.uk/files/pdf/web2/Web2GuidelinesFinal.pdf

Dempsey, L. (2009). Always on: libraries in a world of permanent connectivity. First Monday, 14(1), Retrieved from http://firstmonday.org/htbin/cgiwrap/bin/ojs/index.php/fm/article/viewArticle/2291/2070.

Gagliardi, K. (2011, May 08). How to use social media to engage students. Retrieved from https://docs.google.com/document/d/1dvxlOmQUm9j20r8tuf1oRMlfq-1P5-DszvJC0u9Agug/edit?hl=en&pli=1#

Jewell, E. (2011, June 25). How social media impacts library services [Web log message]. Retrieved from http://eejewell.blogspot.com/2011/06/how-does-social-media-impact-on.html

Rainie, L, Purcell, K, Goulet, L.S., & Hampton, K.N. (2011, June 16). Pew Internet & American Life Project:  Social networking sites and our lives. Retrieved from http://pewresearch.org/pubs/2025/social-impact-social-networking-sites-technology-facebook-twitter-linkedin-myspace

Rogers, C.R. South Carolina State Library, Library. (2011). Social media, libraries, and web 2.0: how American libraries are using new tools for public relations and to attract new users – third survey November 2010. Retrieved from http://www.slideshare.net/crr29061/social-media-libraries-and-web-20-how-american-libraries-are-using-new-tools-for-public-relations-and-to-attract-new-users-third-survey-november-2010

Scalzi, J. (2011, June 29). Mastering one’s own domain, and no, this is not a Seinfeld reference [Web log message]. Retrieved from http://whatever.scalzi.com/2011/06/29/mastering-ones-own-domain-an-no-this-is-not-a-seinfeld-reference/

Thomson, L. (2011, June 7). Seven habits of highly effective library websites [Web log message]. Retrieved from http://www.slideshare.net/lelil/seven-habits-of-highly-effective-library-website-cilips-conference-7-june-2011

Travis, M. (2011, June 30). Seven habits of highly effective library websites [Web log message]. Retrieved from http://blogs.talis.com/panlibus/archives/2011/06/seven-habits-of-highly-effective-library-websites.php

תרגיל – 11 .5 2011 – פודקסטים שאלות 4&5

4. באתר  http://www.podcastalley.com/index.php  חפשו פודקסט בנושא שקרוב ללבכם.כתבו על כך בבלוג ותארו את ההתנסות שלכם בבלוג האישי.

5. מהמדריך של גוגל לפודקסטים http://www.google.com/Top/Computers/Internet/On_the_Web/Podcasts/Directories  בחרו באתר אחד ונסו אותו. כתבו על כך בבלוג האישי.

אהבתי את הלוק של Podcast Alley. האתר מכסה את רוב התחום: מדריך שימושי למתחילים, מידע למנוסים, מדריך של קאסטים, פורומים. הפורומים הם החלק החלש של האתר.

ספאם ופורנו. יופי…

גם קצת מדאיג שהם כל כך גאים בתשבחות שקבלו לפני 5 שנים.

הרשימות שלהם ב”חיפוש לפי נושא” לא עבדו בשבילי. למרות המספרים הגבוהים בכל נושא, בפועל זה אף פעם לא הראה לי את הדף השני עם איזשהו תוכן.

נסיתי בחיפוש משהו כייפי: מוזיקה אינדי. מצאתי קאסט על מוזיקה אינדי ישראלי. לחיצה על “קבל את הקאסט” מוביל לדף שבו אי אפשר להקשיב לקאסט. נותנים רק קישור להורדת הקאסט. אז צירפתי את הכתובת לגוגל ריידר ו–הקאסט הפסיק לשדר ב2005.

אז נסיתי את הראשון ברשימת החיפוש, והפעם נסיתי הכפתור “קבל פרטים.” שם דווקא היתה אפשרות להקשיב, אבל זה לא עבד. נסיתי להקשיב לכמה קאסטים מהסיידבר, ואף אחד מהם לא עבד לי.

עברתי הלאה, לשאלה 5 והמדריך של גוגל.

בלית ברירה (רוב החומר בחלק של “דפים” היה למי שרוצה לשדר פודקאסט ולא לאלו שרק רוצים להקשיב, והקאסט המעניין לי ביותר, על שידור מוזיקה חוקי, היה מלפני 6 שנה) פניתי לקטיגוריה של “מדריכים”, ומשם לhttp://techpodcasts.com.

האתר נוח לשימוש, ויש מגוון  של קאסטים בתוך התחום של טכנולוגיה. אבל יש בעיה: כאחת שקוראת המון בלוגים ועיתונים בתחום, עד שמשהו מפיק פודקאסט, זה כבר לא חדשות. צריך מנחה חזק, מישהו שיש לו אמירה משלו. אחרת זה כמו לראות החדשות בטלוויזיה — עושים את זה בשביל הקטע הנוסטלגי; החדשות כבר קיבלנו און-ליין.

האמת, אני מעדיפה להקשיב לקאסטים על הסמארטפון, בזמן הליכה או בישול, כשאני מתלבשת בבוקר, וכו’. הרי זה הרעיון מאחורי הקאסטים, שהתחילו מהiPod ולא מהמחשב. יש לי רשימה ארוכה של פיבוריטים באפליקצית stitcher: הבוקר שמעתי הרצאה מאת William Carlos Williams מ1951 והערב הצגה של Master Harold and the Boys ממפיקה שיש לה היסטוריה ארוכה של תיאטרון לרדיו.

ביחידה שלנו לא היה מדריך לפודקאסטים בעברית. המדריך שאני משתמשת בו הוא http://www.icast.co.il/

תרגיל – 11 .5 2011 – פודקסטים שאלה 3

3. כתבו בבלוג האישי מה דעתכם על טכנולוגיה זו, ההתנסות שלכם בחיפוש פודקסטים  ואלו שימושים הייתם מעדיפים לעשות בפודקסטים לספרייה

היתה תקופה (בערך לפני שנה וחצי-שנתיים) שבהחלט היה אובר בהפקה של פודקאסטים. כל בלוג המכבד את שמו שם פודקאסט פעם-פעמיים בשבוע, ולא חשוב אם הנושא הוא אחד שמועבר הכי טוב בקול או לא. באיזהשו שלב זה עבר לוידקאסטס, וב”ה השיגעון עבר לו בכלל.

וזה מצביע על אחד מהבעיות הגדולות בטכנולוגיות מידע מתקדמות — העקומה. יש כאלו שבהתחלה קופצים על הטכנולוגיה, מנסים אותו, ועוזבים לדבר חדש הבא. יש אלו שמאמצים את הטכנולוגיה כי זה הפך להיות פופולארי, וכשזה דועך, גם הם עוזבים. ויש כאלו שעובדים עם טכנולוגיה אחר שיקול דעת, כי זה טכנולוגיה מתאימה לצרכים שלהם. נורא קל להתקע בעיקוב אחר קאסט שיעלם, או בשימוש במאגר מידע/מנוע חיפוש שכבר לא מעודכן, כי הבעלים אבדו עניין.

אני חושבת שפודקאסטים (וגם לוידקאסטים) יכולים להביע הרבה תועלת לספריות. כמה ישומים אפשריים בספרייה ציבורית (כמובן שחייבים לקבל רשות לשימוש של כל חומר שכפוף לזכויות יוצרים עם השימוש חורג מגבולות שימוש הוגן):

• שעת סיפור לילדים / קריאת ספרים לגיל השלישי (ואחרים עם ליקויי ראיה) — מתנדבים/ספרניות קוראים מספרי הספרייה
• הקלטות של פעילויות בספרייה בהם קול הוא המרכיב החשוב: שעות סיפור, הרצאות
• טעימות (קטעים קצרים) מספרים חדשים בספרייה כדי לעניין אנשים לבוא להשאיל את הספרים.
• טעימות של דיסקים חדשים שרכשה הספרייה (לספריות שיש להם אוסף של מוסיקה)
• שאלות נפוצות בדלפק היעץ, תשובות, וסיפורים פיקנטיים על דרך בהם התשובות הושגו/השימוש של הלקוח במידע (בתיאום עם הלקוח)
• “דע את הספרנית” –סדרה של קאסטים עם צוות הספרייה, כדי להכניס פן אנושי לאינטראקציות בין הקהל לצוות. אפשר לשלב את זה עם “דע את הקורא” –אותה רעיון, רק על לקוחות הספרייה שסיפורם (והקשר שלהם לספריה) יענינו את הציבור הרחב
• גם אפשר לנצל את הכישרונות/תחביבים/מקצועות של הצוות/קהל לסדרה של קאסטים על מומחיות שיעררו עניין בציבור: עבודת שורשים, עשה זאת בעצמך, עיצוב הבית, רפואה אלטרנטיבי וכד’.
• בסביב לאירועים/חגים, אפשר לשלוח זרקור על האוסף של הספריה הקשורים לאירוע דרך קאסטים — קריאה של קטעים מספרים, מוסיקה מדיסקים להשאלה, וכד’
• אפשר לעשות שימוש פנים-ארגוני: אם יש ספרנית אחת שלומדת, שהיא תעשה קסאטים לשתף את כולם בדברים החדשים שהיא לומדת. אם יש אחרת שנסעה לכנס, שיהיה קסאט סיכום על זה. אפשר קאסט על קטלוג של ספרים בתוך הILS (הרבה יותר יעיל מחומר כתוב או וידקאסט, כי אפשר להאזין תוך כדי הכנסת ספר לקטלוג)

בספרייה האקדמאי יש עוד מגוון של נושאים שאפשר לשדר בקאסטים: הספרייה היא אחד מהמקומות שבהם כלל ציבור המקום נפגשים, ואפשר לנצל את זה לעדכן את כולם במה שעושים אחרים בקמפוס.

הספרייה העדכני היא מכרז מידע. יש סוגים של מידע שמועברים יותר טוב בשמיעה מבראייה, וכדי להעביר אותם בקאסטים. יש סוגי מידע שמעוברים באותה מידה של קליטה גם בראייה וגם בשמיעה, וכדאי להוסיף קאסטים גם על הנושים האילו בשביל לקוחות שהקליטה האודיופוני יותר טוב מהוויזואלי.

רשימה של ספריות עם פודקאסטים

תרגיל – 11 .5 2011 – פודקסטים שאלה 2

2. כפי שקראתם במצגת,  podscope   הוא מנוע חיפוש לפודקסטים  מהדור החדש .  חפשו במנוע  חיפוש זה פודקסט בנושא ספרים אלקטרוניים.  הוסיפו אותו לחשבון האישי או הכללי של הקורס ב- delicious. (דרך הקישור ל-  delicious בצידו של כל פודקסט), הוסיפו בקורא ה- rss  שלכם קישור שיאפשר קבלת עדכונים מהמקור של הפודקסט.

כתבו בבלוג האישי מהו שם הפודקסט והמקור והנושא שלו.

שם הפודקאסט: Who Really Owns Your Digital Data?

מקור: NPR: Talk of the Nation Podcast

אני מודעת לזה שהמתחרים של podscope נסגרו, אבל עדיין היה לי קשה לעבוד עם האתר, כי הם לא מי יודע מה עדכניים. הwayback machine כלל לא טרח לעכבש את האתר מאז אמצע 2008. רוב הקאסטים שיש להם (ניסתי עמה וכמה שמות שהיו חשובים מסוף 2008 עד היום, כמו אובמה, קייט מידלטון, בן לאדן, והתוצאות לא היו יותר מאוחרים קיץ 2009. הפודקאסט שמצאתי גם עלה לשידור בקיץ 2009.

NPR לא בדיוק עונה לקריטירונים המקובלים של פודקאסט. הוא הרדיו הציבורי של ארה”ב, ויש הרבה ספונסרים ואנשים מן השורה שתומכים בו פיננסי. העמותה של NPR גם מקבל כספים מתחנות רדיו ומהממשלה הפדראלי. יש לNPR תקציב שנתי של בערך 166 מיליון דולר: זה לא שתי אנשים פשוטים במרתף שלהם, מגלים שיש להם מה להגיד ואנשים שרוצים להקשיב. זה מסחור של פודקאסטים, לא דמוקריטציה של המדיה.

למרות שזה קאסט ישן, הנושא עדיין אקטואלי: לא מזמן הנושא של “האם קונים בעלות על ספרים דיגיטליים או קונים רשיון?” צץ שוב עם כל הבלאגן סביב Overdrive ו Harper Collins.

דבר שאהבתי בpodscope: אפשרות לשמוע את הקטע הקטן שבו מופיע מילת החיפוש, כך שאפשר לשים את המילה בקונטקס יותר רחב.

דבר שלא אהבתי: מכייון שהקסאטים כ”כ ישנים, כשלוחצים על כפתור “נגן” זה לא מעלה את הקאסט, זה מעלה את האתר, שכבר מזמן עבר לנושאים אחרים.

ביחס לאתר NPR וRSS, קמת מוזר לי, עם כל השוק שיש לגוגל, שאין אפשרות לעשות מנוי ישר בreader והאופציות הם חאהו, itunes (הגיוני), וזון. כאילו NPR לא שמעו שרוב קוראי הRSS יכולים גם לנגן פודקאסטים.

תרגיל – 11 .5 2011 – פודקסטים שאלה 1

1. באתר  http://itc.conversationsnetwork.org/rss   אפשר לקבל עדכוני פודקסטים על פי נושא. העדכונים מסודרים בצורת קטגוריות.

א.  בקטגוריה future בחרו באחת ההרצאות. כתבו בבלוג האישי כמה מלים על ההרצאה שבחרתם.

הקשבתי להרצה על מי שולט בענן. (נכון, כפי שכבר די ברור, אני מאד סקפטי לגבי שמירה של מידע וגם עבודה עם המידע דרך החומרה של מישהו אחר).

הסכנה שאני רואה נשקפת גם בפודקאסט הזה. המשתתפים מדברים כאלו הענן הוא המשיח. הענן יאפשר לכל עמך להשתמש במיחשוב, יביא לטכנולוגיות חדשות, ימציא את העולם החדש. קצת אירוני לי שהמשתתפים היו אנדי ג’סאי מAWS, שהנפילה של שרתים שלו בשבוע שעבר גרם לשיבושים בהרבה אתרי אינטרנט גדולים, ומרק בניהוף מsalesforce , כי זה היה דרך האתר שלו שהתחלתי לחשוש מהענן. בעבודה בילינו ימים כלילות להאזין חומר לאתר בחודש הנסיון שלנו, ובסוף החודש, אחרי שראינו שזה לא זה — לא היית דרך להוציא את המידע שהכנסנו.  הוא מדבר על איך כותבי תוכניות לא מוגבלים להשתמש בפלטפורמה שלו, ואם לקוחות רוצות לעזוב, הם יכולים להתחיל מחדש באתר אחר.

להתחיל מחדש. זה העולם חדש מופלא של הענן?

המשתתפים נתנו עוד דוגמא מאלפת: dropbox. בואי נזכור שזו החברה שהיית בכותרת לפני שבוע על שינויים בTOS שהראו שהיה לעובדים של החברה, בניגוד למה שהשירות טען קודם, גישה לקבצים של משתמשים.

יצאתי מהפודקאסט יותר נחושה בדעתי שכל דבר שאני שמה בענן יקבל גיבוי גם לוקאלי — המשתתפים נשמעו יותר כמו כומרים איוונגליסטים מאנשי מכירות.

ברמה התכני, החלקים  שהוקלטו באולפן היו ברמה מעולה והיו בסגנון של רדיו ציבורי (לא מסחרי) בארה”ב. החלק שהוקלט בכנס נלווה עם הדים, ולפעמים היה קשה לפענח מי בדיוק מדבר.

 ב. בחרו להתעדכן מאחת הקטגוריות באתר. . הוסיפו את כתובת העדכון לקורא ה-rss שלכם. (google reader  או IGOOGLE  ). כתבו על כך בבלוג האישי –  כתבו באיזה קטגוריה בחרתם ואת כתובת העדכון שהוספתם לקורא ה- rss  שלכם.

בחרתי להתעדכן בנושא של זהות דיגיטאלי. הפודקאסטים שכבר היו בנושא כולם מדברים על השיגעונות שלי — מי מנהל לי הדטא האישי שלי ועלי? איך החיים שלנו ברשת משפיעים על החיים ה”אמיתיים” שלנו? הקאסטים בנושא הם מספיק ארוכים לדיון איכותי, והנושא מתעדכן בערך פעם בחודש, אז הקשבה לכל הקאסטים החדשים לא יכביד אלי.

הרישום לRSS היה קל, אבל מוזר שהם עדיין נותנים אפשרות לרשום דרך bloglines והם לא עדכנו לmerchant circle. גם היה קצת תקלה באתר — בדף אחד של הנושא הקשר לא היית באמת לקאסט שהיה אמור להיות, אבל בפייד זה היה הקאסט הנכון. (וטוב שכך: הקאסט על העתיד של תוכן היה מאד מעניין. מי חשב שכמות הדטא ברשת משכפל את עצמו כל 72 שעות? ההשלכות שלו על איסוף/יצוג צידע נותנים עוד נתיב קריירה לספרנים.)