CPD23 Thing 4: A push too far

Thing 4 should be a walk in the park, right? I tweet (endlessly, some would say; according to Tweetdeck I average 1.8 tweets a day, and I have 25 hours a week of Sabbath, so no tweets then). I’ve been doing RSS since the knit bloggers were all nuts about Random Acts of Kindness blogrings (I think that was the dark ages of 2005). So not much I would learn or talk about, amirite?

But then there was Pushnote. Well, what can be said of Pushnote that hasn’t been said of New Coke? I played around with it for a few hours, and that’s a few hours of my life I’ll never get back. This may be a good idea, but it’s not ready for prime time.

creative commons photo by Sarah Korf

And for once I’m not just talking out my hat. One of the things I do at work is looking at start-up offerings and seeing if it’s something we should invest in. My proudest accomplishment to date was turning down an ostrich egg sized personal media player which had to be loaded and recharged with the entire family’s PMPs. 3 months after I turned it down the iPod came out; the huge PMP would never have made any sales. And Pushnote? I would have said it’s not developed enough to go out in the wild. No way to edit posts. No way to check your stats. No way to segment the notes aside from friends/neighbors/everyone (keywords, guys?) I wonder if Pushnote would have gotten off the ground in this state if it didn’t have Stephen Fry’s name attached to it and have to wonder why CPD23 and CAM 23 are devoting time to it.

Does anyone see value in Pushnote as it currently is that I’m not seeing?

שאלה מסכמת בנושא ספריית ווב 2.0 חלק א’: מבוא וווב 2.0 למטרות עבודה בצוות

1. קראו את המצגת הרלוונטית, ועל סמך  המצגת  ובעיקר ההתנסות שלכם עם היישומים השונים כתבו אלו  יישומים הייתם בוחרים לספרייה שלכם (מציאותית או דמיונית)  ומדוע. רצוי לצרף סקירת ספרות  קצרה  מאמר אחד לפחות  או מספר מאמרים שמתייחסים לנושא ומבססים את הדברים שלכם.

אני לא חושבת שאפשר לענות איזה יישומים הייתי משתמשת בהם בלי להגדיר, קודם, איזה תועלת אני רוצה להפיק. האמת, בעולם של משאבים בלתי נגמרים הייתי משתמשת בכולם!

בקורס למדנו על בלוגים (כולל RSS וקוראי RSS), אתרי סימניות חברתיות, פודקאסטים, פייסבוק, טוויטר. יש עוד הרבה שלא הספקנו ללמוד, כמו ויקיים, פורסקוור, יאמר, קוורא, גוגל דוקס, וכד’.

 הבסיס האידיולוגי לווב 2.0 היא שיתופיות. אני רואה 3 מטרות עיקריות בשיתופיות בספרייה:

• עבודה בצוות (חלק א’)
• שיווק (חלק ב’)
• “השתלמות” בלתי-פורמלי (חלק ג’)

עבודה בצוות

לפי Preece  הIAB (אירגון יח”צ באינטרנט באנגליה), הכריזה על 2011 כשנת הרשתות חברתיות (SNS) כפלטפורמה לשיתוף אירגוני. המודעות לשימוש בבלוגים, צ’טים, ורשתות אחרות גוברת. אפילו בעבודה שלי, שלמרות שהיא סטרט-אפ טכנולוגי לא התברכה במוחות אינטרנטיות, אנחנו משתמשים בבלוג, גוגל דוקס, לינקד-אין ופודקאסטים.

אם היינו פותחים את המאגרים שלנו לציבור הרחב, הייתי מוסיפה גם אתר סימניות, כדי שכל אחד באירגון היה יכול להוסיף למידע הזמין. אבל כרגע אין המאגרים פתוחים לקהל הרחב, ובקושי למטרות פנים אירגוניים — אנחנו לרוב עדיין בעידן של “אם אתה צריך מידע, שאל את המידענית” כך שכל המידע שמור רק אצלי.

בספרייה הייתי משתמשת, למטרות עבודה שיתופית, בכל הכלים שאנחנו משתמשים בהם בעבודה שלי, פלוס חבילת RSS לבלוגים ואתרים חיוניים, טוויטר לעדכונים בזמן אמת, וויקי בצמוד לגוגל דוקס לבניית חומרים, מסמכים, וטפסים.

---

References

Preece, S. (2011, February 24). Iab blog: using social media for internal collaboration [Web log message]. Retrieved from http://www.rmmlondon.com/blog/iab-blog-using-social-media-for-internal-collaboration/

שאלה מסכמת בנושא ספריית ווב 2.0 חלק ב’: ווב 2.0 למטרות שיווק הספרייה

photo by Ozyman, Creative Commons license

שיווק הספרייה

איפה שהרשתות החברתיות באמת מביאות תועלת וROI היא בשיווק הספרייה. יש שנוטים לחשוב שהרשתות רק יעזרו להסיב תשומת לב הצעירים, אבל מחקר חדש של פיו מראה שהאוכלוסיה שמשתמשת בSNS מתבגר.  נכון שמדובר בארה”ב ובישראל הכל באיחור מה, אבל בארץ אנחנו בדרך לסגור פערים.

הצעד הראשון בשיווק ספריות בSNS היא לחשוב על מה רוצים לשווק. פעילויות ספסיציים? בארץ, פייסבוק הוא עדיין המלך. למרות שזה מיועד לספריות אקאדמיות, המסמך של קלסי גאגליארדי לשימוש בפייסבוק להתחבר לקהל הנוער מאלף. (HT לבריין מאטיוז)

יש שאומרים שווב 2.0 זה רגע חולף, ודי ברור ש”הם” צודקים, שאתרי ווב 2.0, פופולריים שכל שיהיו, ילכו ומשהו אחר יתפוס מקומם. באינטרנט, כל אתר חולף, לא חשוב כמה הוא גדול. (מישהו זוכר גיוסיטיס? שהאחרון בMySpace יכבה את האורות.) אבל גם ברור, כמו שכתבו CILIP, שהאימפקט של ווב 2.0 לא יעלם. הזמן ומשאבים שמשקיעים בלחבר לקהל דרך ווב 2.0 לא ירד לטמיון: הדור הבא יהיה בנוי על הבסיס של ווב 2.0 ומי ששלט ביישומים אלו יזנק מהר לכל מה שבא אחריו.

דרוש זמן ומיומנות להשתמש ביעילות בישומיי ווב 2.0. לא לכל ספרייה (במיוחד בארץ) יש ספרן שיכול להרים פרוייקט של ספרייה 2.0, ולא לכל ספרייה יש מתנדב שיכול או צוות שמוכן לאפשר למתנדב לעשות מיתוג של הספרייה. כאן יש מקם ללמד לספרניות כל מיני כלי עזר כמו tweetfeed וifttt שיאפשרו לצוות לעשות דבר אחד ולהפעיל אותו אותו הפעולה אוטומטית בכמה וכמה פלטפורמות.

חשוב מאד לשלב כלים. לפי דמפסי (2009) אסור להסתמך על יישום אחד בלבד לדבר עם כל הקהל הקוראים. המגוון — גם של קוראים וגם של יישומים — כל כך רחב ששיטת השיווק חייבת להיות משולבת. הכי חשוב זה להיות באור הזרקורים — אם אף אחד לא רואה את הפרסום שלך, מה איכפת שהשתמשת בכלי הכי עדכני או בכלי הכי זול?

כל יום יישומי ווב 2.0 מתחלפים. היום נוסף Google +, מחר יעלם Picasa. וזה לא אמור לשנות הרבה בגישה של הספרייה ליישומי ווב 2.0. כדאי לספריות לעשות כפי שממליץ סקאלזי (2011) ולקנות דומיין כדי להכין בסיס קבוע, יתד לכל המבנה של ישומי ווב 2.0. עם האתר בשליטה המלאה של הספרייה, הרבה פחות חשוב האמצעים הספציפיים האחרים. אם יעלם ישום כזה או אחר, אפשר להחליף אותו בלי שהקורא הממוצע ירגיש בהבדל של ממש. הערך המוסף שספריות יכולות להביא לקהל שלהם בעידן של גוגליזציה הוא יציבות (ז’ואל, 2011), ואתר הספרייה חייבת להיות היסוד ליציבות זו.

באתר הזה יהיה לפחות:

• בלוג עם כתבות יותר ארוכות.

• קישור לדף שבו אפשר לנהל שיחות עם הקהל (נכון להיום זאת אומרת פייסבוק) וארכיון מדיונים מהדף.

• FAQ שננפק משאלות יעץ שהתקבלו ברשתות היברתיות.

• פייד ממיקרובלוג (כעת, טוייטר).

• גישה מקוונת לקטלוג הספרייה.

• רשימת קישורים (דילישיוס, דייגו, וכד’) לנושאים המעסיקים את קהל הקוראים, למועדים, ולתערוכות הספרייה.

• כמה אפשרויות לRSS, הן מהבלוג והן מהקטלוג.
• פודקאסטים של המתרחש בספרייה אחרי שהספרייה השיגה רשות מבעלי הזכויות.

האתר יהיה הנקודה המרכזית של הספרייה, התחנה הראשונה.

ליותר מידע על אתרים מוצלחים של ספריות כדי לעיין במצגת “7 הרגלים ל אתרי ספריות יעילים במוחד“. יש הרחבה על המצגת בבלוג של פנליבוס.

חשוב מאד להתעדכן בישומי ווב 2.0 ולהיות מוכנים לעבור מישום לישום בעקבות האפשריות שמציעים האתרים וגם בעקבות הקהל. כדאי לנסות להוביל את קהל הקוראים ולא רק להיסחף אחריהם לישומים. אחד מהתוצאות העיקריות שיקבל הספריה משימוש בישומי ווב 2.0 יהיה מונטין, המטבע הכי חשובה בעולם 2.0. ספרייה שלא נמצאת ברשתות החברתיות יתפס כמאובן, והלקוחות יחששו שהספרייה לא יכולה לענות לצרכים שלהם (רוגרס, 2011). דמפסי מצטט את קונווי ורדפורד, הטוענים שקוראים צעירים לא מוכנים לקבל שירותי יעץ אנונימיים. נוכחות ברשתות החברתיות יתן לשירותי היעץ פנים מוכרות ואמינות, דמות וקול שהקוראים מנסיון ילמדו להעריך.

---

References

CILIPS. (2011). A guide to using web 2.0 in libraries. Retrieved from http://www.slainte.org.uk/files/pdf/web2/Web2GuidelinesFinal.pdf

Dempsey, L. (2009). Always on: libraries in a world of permanent connectivity. First Monday, 14(1), Retrieved from http://firstmonday.org/htbin/cgiwrap/bin/ojs/index.php/fm/article/viewArticle/2291/2070.

Gagliardi, K. (2011, May 08). How to use social media to engage students. Retrieved from https://docs.google.com/document/d/1dvxlOmQUm9j20r8tuf1oRMlfq-1P5-DszvJC0u9Agug/edit?hl=en&pli=1#

Jewell, E. (2011, June 25). How social media impacts library services [Web log message]. Retrieved from http://eejewell.blogspot.com/2011/06/how-does-social-media-impact-on.html

Rainie, L, Purcell, K, Goulet, L.S., & Hampton, K.N. (2011, June 16). Pew Internet & American Life Project:  Social networking sites and our lives. Retrieved from http://pewresearch.org/pubs/2025/social-impact-social-networking-sites-technology-facebook-twitter-linkedin-myspace

Rogers, C.R. South Carolina State Library, Library. (2011). Social media, libraries, and web 2.0: how American libraries are using new tools for public relations and to attract new users – third survey November 2010. Retrieved from http://www.slideshare.net/crr29061/social-media-libraries-and-web-20-how-american-libraries-are-using-new-tools-for-public-relations-and-to-attract-new-users-third-survey-november-2010

Scalzi, J. (2011, June 29). Mastering one’s own domain, and no, this is not a Seinfeld reference [Web log message]. Retrieved from http://whatever.scalzi.com/2011/06/29/mastering-ones-own-domain-an-no-this-is-not-a-seinfeld-reference/

Thomson, L. (2011, June 7). Seven habits of highly effective library websites [Web log message]. Retrieved from http://www.slideshare.net/lelil/seven-habits-of-highly-effective-library-website-cilips-conference-7-june-2011

Travis, M. (2011, June 30). Seven habits of highly effective library websites [Web log message]. Retrieved from http://blogs.talis.com/panlibus/archives/2011/06/seven-habits-of-highly-effective-library-websites.php

תרגיל – 11 .5 2011 – פודקסטים שאלה 1

1. באתר  http://itc.conversationsnetwork.org/rss   אפשר לקבל עדכוני פודקסטים על פי נושא. העדכונים מסודרים בצורת קטגוריות.

א.  בקטגוריה future בחרו באחת ההרצאות. כתבו בבלוג האישי כמה מלים על ההרצאה שבחרתם.

הקשבתי להרצה על מי שולט בענן. (נכון, כפי שכבר די ברור, אני מאד סקפטי לגבי שמירה של מידע וגם עבודה עם המידע דרך החומרה של מישהו אחר).

הסכנה שאני רואה נשקפת גם בפודקאסט הזה. המשתתפים מדברים כאלו הענן הוא המשיח. הענן יאפשר לכל עמך להשתמש במיחשוב, יביא לטכנולוגיות חדשות, ימציא את העולם החדש. קצת אירוני לי שהמשתתפים היו אנדי ג’סאי מAWS, שהנפילה של שרתים שלו בשבוע שעבר גרם לשיבושים בהרבה אתרי אינטרנט גדולים, ומרק בניהוף מsalesforce , כי זה היה דרך האתר שלו שהתחלתי לחשוש מהענן. בעבודה בילינו ימים כלילות להאזין חומר לאתר בחודש הנסיון שלנו, ובסוף החודש, אחרי שראינו שזה לא זה — לא היית דרך להוציא את המידע שהכנסנו.  הוא מדבר על איך כותבי תוכניות לא מוגבלים להשתמש בפלטפורמה שלו, ואם לקוחות רוצות לעזוב, הם יכולים להתחיל מחדש באתר אחר.

להתחיל מחדש. זה העולם חדש מופלא של הענן?

המשתתפים נתנו עוד דוגמא מאלפת: dropbox. בואי נזכור שזו החברה שהיית בכותרת לפני שבוע על שינויים בTOS שהראו שהיה לעובדים של החברה, בניגוד למה שהשירות טען קודם, גישה לקבצים של משתמשים.

יצאתי מהפודקאסט יותר נחושה בדעתי שכל דבר שאני שמה בענן יקבל גיבוי גם לוקאלי — המשתתפים נשמעו יותר כמו כומרים איוונגליסטים מאנשי מכירות.

ברמה התכני, החלקים  שהוקלטו באולפן היו ברמה מעולה והיו בסגנון של רדיו ציבורי (לא מסחרי) בארה”ב. החלק שהוקלט בכנס נלווה עם הדים, ולפעמים היה קשה לפענח מי בדיוק מדבר.

 ב. בחרו להתעדכן מאחת הקטגוריות באתר. . הוסיפו את כתובת העדכון לקורא ה-rss שלכם. (google reader  או IGOOGLE  ). כתבו על כך בבלוג האישי –  כתבו באיזה קטגוריה בחרתם ואת כתובת העדכון שהוספתם לקורא ה- rss  שלכם.

בחרתי להתעדכן בנושא של זהות דיגיטאלי. הפודקאסטים שכבר היו בנושא כולם מדברים על השיגעונות שלי — מי מנהל לי הדטא האישי שלי ועלי? איך החיים שלנו ברשת משפיעים על החיים ה”אמיתיים” שלנו? הקאסטים בנושא הם מספיק ארוכים לדיון איכותי, והנושא מתעדכן בערך פעם בחודש, אז הקשבה לכל הקאסטים החדשים לא יכביד אלי.

הרישום לRSS היה קל, אבל מוזר שהם עדיין נותנים אפשרות לרשום דרך bloglines והם לא עדכנו לmerchant circle. גם היה קצת תקלה באתר — בדף אחד של הנושא הקשר לא היית באמת לקאסט שהיה אמור להיות, אבל בפייד זה היה הקאסט הנכון. (וטוב שכך: הקאסט על העתיד של תוכן היה מאד מעניין. מי חשב שכמות הדטא ברשת משכפל את עצמו כל 72 שעות? ההשלכות שלו על איסוף/יצוג צידע נותנים עוד נתיב קריירה לספרנים.)

אז כנראה אני גבר עם קרחת וזקן שחור…

כי הקומיקס של not invented here פשוט אני.

http://notinventedhe.re/on/2011-4-21

תרגיל 6.4.2011 שאלה 5 — RSS בספרייה — Cincinnati Library Feeds

מצאו ספרייה אחת ברשת שמשתמשת בשירותי RSS    , שיש לה RSS / לאיזו מטרה היא משתמשת  ב- rss . כתבו על כך בבלוג האישי.

ספרייה אחת שמשתמשת באופן יסודי בפידים זה רשת הספריות הציבוריות של עיריית סינסינאטי באוהוי, ארה”ב.

http://www.cincinnatilibrary.org/feeds/

יש להם רשימה מאד ארוכה של פידים. חלק מאד קטן הם דוחפים חדשות על הספריות. חלק האריה הם עדכונים לגבי ספרים וחומרים חדשים שהגיעו לספריות, מחולק לפי נושא ולפי מה הכי פופולרי. יש ברשימה פידים לספרים, תקליטורים, DVD, ספרי אודיו, באנגלית ובשפות זרות, רומנים ו לא-רומנים, לילדים ולמבוגרים.  כל מי שמעוניין בנושא מסויים יכול לעשות מנוי לפיד הרליוובנטי ולדעת מתי יהיה משהו חדש לקרוא.לשמוע.לצפות בו.

בדף הזה יש גם הסבר קצר ופשוט בנושא פידים ואיך משתמשים בהם. הדף טיפה לא-עדכני (ברשימת הקוראים יש בלוגליינס).

תרגיל 6.4.2011 שאלה 4: הבדלים בין igoogle לgoogle reader

פתחו חשבון אישי  באחת המערכות  google reader או IGOOGLE . וכתבו פוסט בבלוג על ההתנסות שלכם בשתי המערכות, ההבדלים ביניהם  ומדוע בחרתם במערכת בה בחרתם לצורך קבלת עדכוני RSS.

אני משתמשת קבועה וותיקה של שתי הישומים, אבל אני משתמשת בהם לשתי מטרות שונות.

אני משתמשת בigoogle כמו בדף הבית של הפלאפון שלי — לגישה מהירה לאפליקציות.

igoogle משתמש לי בתור קיצור דרך לוויג’טס שאין לי במקום אחר — נגיד בתור תוספות לפיירפוקס או משהו. בדף הigoogle שלי יש גדגט לגי-מייל שלי, לרשימת משימות, מורפיקס, גוגלמפס, הורדות חינמיות מאי-טונס, יו-טיוב, גדגט לחשב מספר הציטוטים של מאמרים אקדמיים, 2 פידים (לייפהאקר וחדשות בנושא טכלנולוגיה מהעיתונאות הכללית) ו2 מנועי חיפוש בהתאמה אישי — אחד לטכנולוגיה ואחד לחדשות בעולם התלת-מימד

אני משתמשת בgoogle reader בתור קורא פידים של RSS. לא אשתמש בגדגטים של igoogle למטרה זו כי אני עוקבת, בין לעבודה, בין ללימודים, ובין לתחביבים, אחרי 155 פידים, וכ”כ הרבה גדגטים בדף igoogle יהיה בלתי ניתן לקורא. אפילו לא שמתי גדגט של ריירד בigoogle שלי.

עד לאחרונה השתמשתי בבלוגליינס בתור קורא RSS, אבל לאחר שהם נמכרו לmerchant Circle והיו שינויים בממשק (ובעקבות קניית סמרטפון במערכת הפעלה אנדריוד), חזרתי לגוגל ריידר. אני מאד אוהבת את האפשרות לעשות bundle לשיתוף, וההצעות של “עוד כאלה”. האפשרות לקרוא את הפיידים שלי בכל אחד מהמחשבים שלי וגם מהפלאפון  מקצר השעות שאני מבלה בקריאת בלוגים.

דבר אחד שלא מוצא חן בעיני זה שאי אפשר לעשות batch procedures חוץ מברמה של כל התיקייה. פעם ברבעון אני עוברת על הפידים שלי, מסירה כאלה שלא עדכנו במשך הרבעון, ועושה יצוא מחדש של הקובץ OPML. כדי לעשות זאת בגוגל ריידר אני חייבת לעבור על כל רשומה, אחד אחד, להעלות את התצוגה, ואז לעשות unsubscribe.

דבר שרק התחלתי לשחק איתו זה ריידר פליי — זה מאד כיף, ונותן לי “לגלות” דברים, כאלו אני סתם משותת באיזה שילוב של טמבלר ומדפי  ספריית בלוגים.

תרגיל 6.4.2011 שאלות 1-3

בחשבון המשותף של – google reader  לאחר שהוספתם את כתובת ה- rss  ערכו מחדש את שם ה-  rss (המנוי)  שהוספתם  והוסיפו בסופו את שמכם הפרטי. – דרך manage subscriptions  בצד השמאלי של המסך למטה  – ובמסך הבא  ב- rename בצד הימני של שם המנוי.

הוסיפו פוסט  בבלוג האישי שלכם ובו כתבו על כתובת ה- rss  שהוספתם .

כתובת הRSS שהוספתי לiGoogle ולGoogle Reader היא

http://oedb.org/blogs/ilibrarian/feed/

ilibrarian הינו בלוג עם חדשות ועדכונים שימושיים לישומי ספרייה 2.0 ומהפכת המידע