SSDD

הרפר קולינס הגיבו לכל הטרטרם מסביב לתרגיל המסריח שלהם.

נו, באמת. זה דיאלוג? זה הסבר? “אנחנו שנינו את המשמעות של מכירת ספרים דיגיטלים מקצה לקצה. זה טוב לנו, ואתם צריכים להבין את זה מנוקדת המבט שלנו.”

לא ולא. הגיעה הזמן שספריות יהיו קצת אנוכיסטים. כבר עבר מהעולם העידן שבו ספריות קבלו כספי צדקה (שהמילה כוללת העניין של חסד, אבל גם צדק). בעולם שממשלות חותכות בבשר החי של תקציבי ספריות, שבו ספריות חייבות להפגין רוחיות, הם צריכים לחשוב על רכישת ספר או ספר דיגיטלי בדם קר. כמה לקוחות יכולים להשתמש בספר לאורך חיי המדף שלו? כמה זמן יחזיק ההתעניינות בספר? כמה עולה לאחסן את הספר על המדף, ולאחר שאין כל כך הרבה ביקוש, במחסן לעומת המודל שהרפר קולינס מציע, רכישת מנוי לספר כל חצי שנה/שנה (בהתחשב לכמות הלקוחות שישאילו אותו).

אם הייתי יודעת יותר מתימטיקה, הייתי יכולה לכתוב נוסחה:

ספר מודפס:

מחיר הספר + הכסף שהספרייה משלמת על הסנטימטראג’ על המדף מחולק בכמות ההשאלות = מחיר הספר להשאלה.

ספר דיגיטאלי:

מחיר הספר + מחיר חידוש הרשיון + מחיר מקום האחסון בשרת = מחיר לספר.

 

נראה לי מהמכתב שזה נסיון מאת המו”ל לזרוק גלגל הצלה לכיוון המחירות הנחלשות של ספרים מודפסים על חשבון המחירות העולות של ספרים דיגיטלים.

Tags:

2 Responses to “SSDD”

  1. talfuntowitz Says:

    היתרון העצום, עדיין, של ספר מודפס קנוי ומונח “לנצח” על מדפי הספרייה, הוא היותו כמובן נגיש לדורות עוקבים של קוראים, נניח. גם מחיר קנייתו מחדש לאחר שנתבלה, נניח לאחר 5 שנים של קריאה לא ממש רציפה, עדיין אינו מגיע למחיר ולהגבלות של הספר האלקטרוני. נוסף על כך, יש לשקול את העובדה שקורא בספר אלקטרוני, חייב לרכוש קודם לכן את “מדף הספרייה המתאים” דהיינו המכשיר עצמו – או שהספרייה תספק “מדפי ספרייה ניידים” מעין אלה. העלות היא עדיין ממש עצומה! משרד התרבות חילק לכל ספרייה בחודש שכבר מכשיר מעין זה, בתוספת מנוי לקריאת שני ספרים. ומרבית הספרניות החביאו אותו מרוב פחד שייגנב, ולא הציגו אותו לקוראים. איך אפשר להשאיל מכשיר מעין זה מבלי חשש שיעלם? כל אלה הם דברים קטנים אולי, אך מוכרח להיות להם פתרון אמיתי, על מנת שניתן יהיה אפילו לשקול את החלפת הספרים המודפסים באלקטרונים.

    • soferim Says:

      את צודקת, כמובן. המקרה של אוברדרייב אמור להיות לקוראים כבר מכשיר, אבל המצב פה בארץ עוד לא הגיע לכזה תחכום. קודם אנחנו צריכים לפתור את בעיית הפחד וחוסר הציוד, ואחר כך נוכל לדבר על רישיונות.מן הסתם כבר יפטרו את הבעיה בעולם הרחב עד אז.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s


%d bloggers like this: